עץ עשן

היה היתה פעם מלחמה.
היה היתה פעם מלחמה באסיה, ועם הטרגדיות שלה נמנתה העובדה שהיא באה בעקבות מלחמת העולם השנייה, מלחמה מודרנית שהצליחה איכשהו לשמר או להחיות חלק מהריגושים והמעללים של מלחמות קודמות. אבל המלחמה האסיאתית הזאת לא הצליחה לייצר שום מעללים מלבד מיתוסים מהגיהנום. בקרב הבריות שעוותו לבלי הכר − אפילו, ואולי במיוחד, לבלי יכולת להכיר את עצמן − היו אלמנה קנדית ואמריקאי צעיר שחשב על עצמו כעל האמריקאי השקט או האמריקאי המכוער, לסירוגין, ולא רצה להיות לא זה ולא זה, אלא רצה דווקא להיות האמריקאי החכם, או האמריקאי הטוב, אך ברבות הימים למד לזהות בעצמו את האמריקאי האמיתי, ולבסוף פשוט את האמריקאי המחורבן.

זהו סיפור על ויליאם "סקיפ" סנדס, יתום מלחמה מפרל הרבור ומרגל'מתלמד שחושב שהוא מנהל מבצעים פסיכולוגיים מטעם הסי-איי-איי כנגד הוייטקונג, ועל חלק מהאסונות שפקדו אותו תודות לדודו המפורסם, גיבור מלחמה המכונה בחוגי המודיעין "הקולונל".
זהו גם סיפורם של הנהג הוייטנאמי של הקולונל, נגויין האו ושל אשתו קים, ושל חבר הילדות של האו, איש הוייטקונג טְרַנג תאן, ושל האלמנה הקנדית קתי ג'ונס, ושל האחים בילי וג'יימס יוסטון ושל עוד בני אדם שנלכדו בתעתועיה של מלחמת וייטנאם.

"עץ עשן", זוכה פרס ה-National Book Award לשנת 2007, הוא כרוניקה של דיסאינפורמציה ידועה מראש, רחבת יריעה ומקוטעת, שמשתרעת בין הפיליפינים, וייטנאם ומלזיה, ונמתחת על פני שני עשורים, מרצח קנדי ועד 1983.