ילדה גדולה

שנות התשעים התוססות בעיצומן. בזמן שבני גילה מתנסים באימוני שטח ונכנסים לעומק לבנון, יושבת רויטל בת התשע-עשרה בביתה ואוכלת את עצמה לדעת. היא לא גויסה לצה"ל בשל עודף משקל, אין לה בגרות מלאה והיא לא מצליחה למצוא עבודה. החלומות שלה ממשיכים להתנפץ אל מציאות עגומה, נטולת נחמה. עד שברגע נמהר אחד היא מחליטה לנצח את הדיכאון ואת הרעב לאוכל, לקחת את אביבית, החברה היחידה שיש לה בכל העולם, ולברוח מכאן. לברוח מהמדינה שלא מכירה בה, מאמה שלא מבינה אותה, מאחותה הצעירה שלועגת לה ומהזיכרונות של החברים המתעללים בבית הספר.

מרגע הנחיתה בלונדון, העיר הנכספת, מוטלות השתיים אל תוך עלילה קצבית שאין בה רגע מנוח. בין הזיה למציאות, בין התעלויות משולהבות לתהומות של חושך, הן מתוודעות לבליל מטורף של בילויים ליליים, סמים מכל הסוגים, בחורים זרוקים ומוזרים, ובריחה מסויטת לאמסטרדם. ומבעד לעומס השוצף הזה, הנמתח לאורכן של ארבע תחנות חיים, נפרש מרקם הנפש השברירי, ההרסני, של דמות שוליים חסרת אחיזה, אשר מה שמניע אותה בסופו של דבר הוא הצורך הנואש באהבה.
בשפה טבעית וקולחת, מלאה במטאפורות צבעוניות פרועות, מסתחרר עמיחי שלו בריקוד חסר גבולות עם הדמות שיצר, רומס את כל הפרות הקדושות, ומזמין את הקוראים לרגע נדיר של כנות וכישרון מתפרץ.

עמיחי שלו (1973) הוא סופר, מרצה, מבקר ועורך. מחבר הספרים ימי הפופ שזכה לתשבחות הביקורת, והנפשיים שהיה מועמד לפרס ספיר. ילדה גדולה הוא ספרו השלישי.