בסוף יבוא מלאך

"אולי אני ההוכחה לכך שיש חיים אחרי המוות? "אחרת, איך אפשר לקלוט את מה שקרה לי אחרי שקראתם אותי, ואיך אפשר להבין מדוע מדינה עם אינתיפאדה שלמה על הראש יצאה מדעתה בגלל שמועות שהבראתי, ואיך אפשר להסביר את העובדה שבדיוק כשאפסו כל התקוות, ונגמרו כל הדאחקות, ונמחקו כל החיוכים, והתפוגגו כל הדאזיות, וכל מה שנותר לי היה לשכב במיטה ולהמתין לבוא המלאך ' הוא פתאום פתח את הדלת, שחרר את השיער הארוך והיפה שלו והכריז שהוא פה כדי להישאר?" רונן פורת, מעצב תעשייתי ובן למשפחה שכולה מחולון ' נאה, נשוי ובדרך כלל שמח - אובחן בגיל 30 כחולה ALS, מחלה שאלימותה השקטה מפסיקה בהתמדה כל יכולת מוטורית וכולאת ברשעות נפש בריאה בגוף חולה מאוד. שלוש שנים מאוחר יותר, בעזרת חיישן או תנועות עפעפיים בלבד, כתב רונן פורת את מחובר לחיים, סדרת כתבות במתכונת של "יומן מחלה אופטימי", שפורסמה ב-ynet ועוררה עניין עולמי. פרקי היומן הדהימו את הקוראים בזכות ההזדמנות החד-פעמית לראות את העולם מבעד לעיניים של אדם משותק, אילם, חולה במחלה סופנית ' ובכל זאת שפוי, חיובי, מחובר לאקטואליה ולשפה, ומאוד מצחיק. בסוף יבוא מלאך מבוסס על היומן ומביא גם פרקים שלא פורסמו, תמונות, תגובות של קוראים וטקסטים רבים של רונן ומקורביו, שנכתבו על רקע תהליך ההידרדרות במצבו, עד שיתוק מוחלט. זהו ספר אנושי ומרגש, ישראלי מאוד אך גם אוניברסלי, על התמודדות נועזת עם אסון אישי. כל פרט בעלילה הגדולה מהחיים שמובאת בו אכן התרחש במציאות, כאן ועכשיו, והפרק האופטימי שחותם אותו מצליח להתעלות מעל כל הפי אנד הוליוודי. העיתונאי אילן יצחייק גילה את רונן פורת במקרה, עיבד את סיפוריו הקצרים לסדרת כתבות פופולרית, ובמשך ארבע שנים למד לצעוק במקומו את המילים שכבר לא יכול היה יותר לכתוב או לבטא.