הבן החורג

"מן הדברים הריקים ההם נותר בי מעל לכול השפע של השמים. יותר

מפעם חשתי עצמי זערורי תחת הכחול המורחב הזה..." חואן חוסה סאֶר

גיבור הבן החורג הוא איש זקן הכותב על חוויותיו כנער סיפון יתום,

שנפל בשבי שבט אינדיאני השוכן על גדת נהר עצום באמריקה

הדרומית. החיים בקרב האינדיאנים הם גרעין הסיפור. הנער יקדיש

את חייו שלאחר מכן, עד זִקנתו, לניסיון לפענח את המשמעות

החוויתית של אותן שנים.

דמות הגיבור הבלתי נשכחת משתקפת בנופים המרהיבים ובכתיבה

עתירת העושר של חואן חוסה סאֶר. זהו סיפור פואטי מאוד,

לפרקים אכזרי ובוטה בתיאורי הדברים, אך בה בעת מלא רגש ויופי.

כמו בכל יצירותיו של סאֶר - בעיני רבים גדול הסופרים בשפה

הספרדית מהרבע האחרון של המאה ה'20 - הנושאים המרכזיים

בהבן החורג הם הזמן החולף, האדם והמילה הכתובה כאמצעי

לחיפוש משמעות לחיים.

"סאֶר בנה ארכיטקטורה יוצאת מגדר הרגיל על ידי הצלבה אינסופית

של קווים נרטיביים ... נראה שסאֶר קרא את כל הספרות, שמע את כל

המוזיקה, התפלמס עם כל הפילוסופים, ושהמים המתערבלים של נהר

לה'פלטה נשטפים בשיח איכותי ויחיד במינו, זורמים בין גדותיהן של כל

התרבויות" פייר לפאפ, לה מונד

"

לומר שחואן חוסה סאֶר הוא הסופר הארגנטיני העכשווי הטוב ביותר רק

תגרע מיצירתו. ליתר דיוק יש לומר שס אֶר הוא אחד מהסופרים העכשוויים

הטובים ביותר בכל השפות, ושכתיבתו, כמו של תומס ברנרד או סמואל

בקט, ממוקמת מעבר לקו הגבול, בשטח ההפקר, שהוא שטחה של

הספרות" ריקרדו פיגליה

"

סופר שמההתחלה היה מושלם מכל בחינה" באטריס סארלו