פלאקערן - ללהוב

לאה גרינשטיין־קפלן

1944-1903

קצרים היו חייה של לאה גרינשטיין אך גדושי עשייה. בת 23 הגיעה מן העיירה סיאַד שבצפון מערב ליטא לעיר הגדולה קובנה ובגיל 27 פרסמה את שירה הראשון “איך וואַרט!” (“מחכה אני!”). מאז, כמעט מדי שנה פרסמה שיר או שניים מעל דפי העיתונות או במאספים ספרותיים, ומיד עם פרסומם עוררו השירים הדים והערכה רבה. בשנת 1941 נכלאה לאה עם בני משפחתה בגטו קובנה, שם נספתה בשנת 1944.

בקובץ שלפנינו מובאים אחד עשר שירים של לאה גרינשטיין שניתן היה לאתרם, במקורם ביידיש ובתרגום לעברית. בצדם מובא מבחר ממכתביה לאחותה בקיבוץ ולידידה הסופר נתן גרינבלט (גורן). במכתבים אלה, ששפתם עשירה וצבעונית, משתקף מעט מעולמה של המשוררת הנאבקת על ביטויה העצמאי כאם וכאישה.

חותמים את הקובץ מספר מסות על אודותיה שכתבו סופרים, ידידים ובני משפחה. את הקובץ מלווים תצלומים, מכתבים בכתב ידה של המשוררת ותווי השיר “פאַרבענקט איז ער, דער וואַלד” (“אפוף געגועים היער”), בהלחנת שני מלחינים. מצורף תקליטור ובו השיר בשני לחניו.