היסטוריה של החרא

״על אודות ‫החרא נהוג לשתוק. אבל מעולם לא היה נושא-אפילו לא סקס-שגרם לנו לדבר ‫כל כך הרבה. המולה משונה אופפת תמיד את ‫הדבר-שאין-לו-שם, העשוי שתיקה מופתית ופטפוט בלתי פוסק.״

כיצד עיצב החרא את המודרניות-את השפה, הכלכלה, העיר, המדינה? בספר פורץ דרך זה מ-1978 מדגים דומיניק לפורט, פסיכואנליטיקן ובלשן צרפתי שמת בדמי ימיו, סוג חדש, פראי ופרוע של כתיבה ביקורתית והיסטורית ופורש מארג מהמם של עדויות, פיסות ארכיון ופיתוחים תיאורטיים המגלים עד מהרה את האמת הפשוטה: בראשית היה החרא.

החרא הוא "שריד עפר" קדמוני, נטל של בושה שממנו מנסים להיפטר ללא הצלחה, אך במקביל לכך, ובלא יודעין, רותמים אותו לכל מפעליה הגדולים של האנושות. לכן החרא לא רק מצוי בראשיתם של הדברים, אלא גם משמש מפתח מרכזי להבנת ההיסטוריה של מוסדות אנושיים כמו השפה, הסובייקטיביות, הכסף והמשפחה.