פשעי האהבה

 "...מוטב כי יחדלו לייחס לי את הרומן של ז'… : מעולם לא כתבתי יצירות כאלה, ובטוחני כי לעולם גם לא אכתוב שכמותן; רק טיפשים או רשעים יכולים לחשוד בי, או להוסיף ולהאשים אותי, חרף אמינות הכחשותי, שאני הוא מחברן..."

כך חותם המרקיז דה סאד (1740 - 1814), מחברו השערורייתי של הרומן הפורנוגרפי ז'וסטין, את המאמר מחשבות על הרומן המקדים את קובץ הנובלות פשעי האהבה.
המהדורה המקורית של הספר התפרסמה בשנת VIII למהפכה הצרפתית (1800) וכללה מבחר של 11 נובלות מבין כמה עשרות שכתב המרקיז בעת שהותו בבסטילייה החל מ- 1787.
פשעי האהבה הוא לכאורה התמים מבין ספריו של סאד. ב- 12 השנים שהפרידו בין תחילת כתיבת הנובלות לבין פרסומן התהפך העולם והוא עצמו עבר תלאות ומהפכים. סאד, שביקש לרכוש לעצמו מעמד של איש ספרות לגיטימי ושאף להתפרנס מכתיבתו, ערך מחדש את הסיפורים, ניכש מהם את תיאורי המין והאלימות המפורשים מהסוג של "הרומן של ז'…", ובחר לספר את פשעי האהבה, איומים ככל שיכול היה לדמיין, אך הפעם מנקודת מבטה של "המידה הטובה".
אולם זהירות - גם ללא תיאורי זימה, הנובלות של פשעי האהבה משרטטות עולם סאדי לעילא ולעילא: בהיפוך הנוסף של המוסר הסאדי, בגיוסם של פשעי האהבה הנוראים ביותר כדי לספר מעשיות מוסר למבוגרים, ובעיצובה הכמעט קריקטורלי של מראית העין התמימה והחסודה (שלא לומר המיתממת והמתחסדת) של המספר, שמצהיר בחלקלקות בפתח הנובלה אֵזֵ'ני דה-פרָאנְוואל: "להדריך את האדם ולתקן את דרכיו, זוהי התכלית היחידה שאליה אנו חותרים בסיפור מעשה זה..." כן כן.