סדר עולמי עתידי

זמין לרכישה מוקדמת בלבד - אספקה החל מינואר 2027

בעוד זמן-מה נהיה עדים לעיצובו מחדש של הסדר העולמי על היבטיו הכלכליים, הביטחוניים והפוליטיים. הסדר שיתעצב יהיה שונה מהסדר שעוצב אחרי מלחמת העולם השנייה. כחלק מסדרת ספריו על העתיד, בספר זה מבקש פרופ' פסיג לאתר את הרציונל שמאחורי הצורך בסדר עולמי גיאו־פוליטי. הוא בוחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם של הסדרים, מהפרהיסטוריה ועד ימינו, חושף את ההנחות המוטמעות בסדר הנוכחי, מתחקה אחר הגורמים המערערים עליו ומעריך כיצד עשוי להיראות הסדר הבא לקראת אמצע המאה ה־21.

נראה שהסדר הבא יהיה מורכב הרבה יותר מסדר דו־קוטבי או רב־קוטבי. בעלי עניין יתחרו בו על  ההגמוניה באזורים שונים וימצאו דרכים לשתף פעולה או לממש את כוחם גם במחיר של עימותים רחוקים. נראה שהעידן של אימפריות ומעצמות בא לסיומו, והציביליזציה האנושית עוברת לשלב מבוזר יותר בהתארגנותה. שלב זה יהיה בעל מאפיינים טרנס־הגמוניים, כלומר יישלט על ידי רשת מבוזרת של גורמים — מדינתיים ולא מדינתיים — שיאזנו זה את זה וייצרו סדר מורכב מאוד ושוויוני יותר ביחס לכל סדר שקדם לו בהיסטוריה.

ספר זה בא לפזר את הערפל שיצרו אירועים שונים ברבע הראשון של המאה ה־21, לפרוש מפת דרכים שתאיר את הדרך שלפנינו ולהרגיע את החששות המתלווים לכל תקופה של תמורות משמעותיות. המסע של הציביליזציה האנושית בהיסטוריה רצוף אתגרים ומהמורות, ועם זאת, נראה שרק דרך חתחתים שכזאת תבטיח שהחירות, הרווחה והצמיחה ימשיכו להשתכלל.

פרופ' דוד פסיג מתמחה בחקר מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות. בוגר אוניברסיטת מינסוטה שבארצות הברית, שם סיים תואר שלישי בחקר העתיד, ופרופסור מן המניין באוניברסיטת בר־אילן, שבה הוא עומד בראש המעבדה למציאות מדומה ולממשקי מוח־מחשב. פרופ' פסיג משמש יועץ לארגונים רבים בישראל ובעולם בנושא עיתוד תהליכים של קבלת החלטות, היה חבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח של מדינת ישראל ונמנה עם מייסדיה של חברת הזנק טכנולוגית המפתחת טכנולוגיות לאינטרנט של החפצים. בעבר היה יועצו של נציב הדורות הבאים בכנסת ישראל. ספריו על העתיד היו לרבי־מכר והתפרסמו בשפות שונות: "צופן העתיד", "2048", "פורקוגניטו: המוח העתידי", "המפלה החמישית" ו"האני העתידי". שני הראשונים זכו גם בפרס ספר הזהב.