השארתי את הלב בבית

"בדירה קטנה, ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, יושב ילד אחד עם אנציקלופדיה גרמנית ישנה על ברכיו. הוא לא מבין מילה ממה שכתוב, אבל הוא לא צריך, מנת הדמיון שאיתה נולד מספיקה לגמרי, ותספיק לו כל חייו, כדי להבין ולהשלים את מה שהוא רואה גם בלי מילים".

סיפורו של שלמה ינאי הוא לא סיפור הצלחה טיפוסי, והוא גם לא כתוב ככזה. אין זו ביוגרפיה ליניארית. ינאי וענב בחרו מספר תחנות בחייו. הילדות הקשה בבית היתומים והטרגדיות האישיות שעבר, דרך המלחמות שבהן לחם והמסלול הצבאי שבו הגיע עד דרגת אלוף, כהונתו כמנכ"ל במכתשים אגן ובחברת טבע שאותה הוביל לשיאים חדשים – ומספרים אותן ביד מיומנת, מהוקצעת, מפתיעה ובסגנון כנה וישיר.

הם יודעים איך לספר את הסיפורים הדרמטיים ביותר, שחלקם עיצבו את האתוס הישראלי, באופן מדויק ומפלח, ולקחת את הקורא אל מאחורי הקלעים - לתובנות חשובות על צה"ל, על ניהול מערכות גדולות, על פניה השונות והחמקמקות של מדינת ישראל, ועל הדרך שבה היא חייבת לבחור אם חפצי חיים אנחנו.

מתוך הרגעים האישיים ביותר, ודרך נקודת מבט מפוכחת ומאירת עיניים, נפרסת החוויה האנושית של בני דורו, הדור שלחם במלחמת יום כיפור.

שלמה ינאי נולד ב-1952 בחולון. שירת בצה"ל והגיע לתפקידי אלוף פיקוד הדרום וראש אג"ת. כיהן בתפקידי מפתח בתעשייה הישראלית כמנכ"ל מכתשים אגן וכמנכ"ל טבע. מכהן כיום כדירקטור וכיושב ראש בחברות ציבוריות ופרטיות בארץ ובחו"ל ופעיל כיושב ראש בהתנדבות בתחום החברתי. מתגורר במושב רמת רזיאל, נשוי לאהובה ואב לשלושה ילדים.

ענב שור-דיעי גדלה בקיבוץ עין גב, מטפלת באמנות, מנחת סדנאות כתיבה, פרסמה ב-2014 את הרומן "טיול שנתי", גרה בתל אביב, נשואה ואם לשניים.