מגילת אסתר - פירוש ישראלי חדש

מי את מגילת אסתר? יצירה רצופת אמונה או שמא כופרנית? פארודיה משחקית או שמא סיפור גבורה רומנטי? חיבור פמיניסטי או שמא המנון לשלטון גברים ומלכים? דומה כי מגילת אסתר עוטה מסיכות רבות, ורב בה הגלוי על הנסתר. כשמה כן היא: מגילת הסתר.
לאורך הדורות קראו יהודים במגילה וראו בה את עצמם. על אף ששם אלוהים לא מוזכר בה ושעלילתה מתרחשת בארץ רחוקה ובעיר זרה, ואולי דווקא בשל כך, הפכה המגילה לאחת האהובות שבין ספרי המקרא. עבור יהודים רבים בכל זמן וזמן, בארצות גלותם ועם שיבתם לישראל, היתה המגילה למראה שבעדה השתקפה באור חדש המציאות שבה חיו.

פירוש זה מתחקה אחר הדרכים שבהן כתבו הדורות, פירשו ויצרו בעקבות המגילה: במדרש ובהגות, באמנות ובשיר; כיצד שזרו את המגילה אל תוך חייהם וכיצד השפיעה היא עליהם - בימים ההם בזמן הזה.
סדרת ״פירוש ישראלי חדש״, פרי יוזמת קרן אבי חי, מבקשת להציג את הדרכים השונות שבהן מהדהדים ספרי יסוד של עם ישראל בארון הספרים היהודי לדורותיו ולפזורותיו. במסגרתה ראו עד כה אור פירושים לפרקי אבות (2009) מאת אביגדור שנאן, לספר יונה (2015) ולמגילת איכה (2017) מאת יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, וכן למגילת רות (2018) מאת גילה וכמן.
מישאל ציון הוא מחבר ״הלילה הזה: הגדה ישראלית״ (2004). מנהל תוכנית מנדל למנהיגות בתרבות יהודית במכון מנדל למנהיגות, ומראשי קהילת קלוזנר בירושלים. לשעבר רב ומנהל-שותף של עמיתי ברונפמן.
אביגדור שנאן מכהן כפרופסור (אמריטוס) בקתדרה למדעי היהדות על שם פרופ׳ יצחק בקר בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ומשמש גם כיועץ האקדמי של קרן אבי חי.