הכול אפשרי

סיפור חייו של אבי גבאי נע בין קשיים להצלחות. את דרכו החל במעברה בירושלים, בן להורים שעלו ממרוקו וגידלו בצניעות רבה שמונה ילדים. מצד אמו, גבאי הוא צאצא של ה"אביר יעקב", שהיה סבו של הבאבא סאלי. בילדותו אובחן כמחונן, למד בגימנסיה רחביה ובמקביל עבד בעבודות מזדמנות, בין היתר כמלצר במזנון הכנסת. בתום שירות צבאי כקצין מודיעין שדה בגזרת לבנון, למד כלכלה לתואר ראשון ולתואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים.
את דרכו הציבורית החל באגף התקציבים של משרד האוצר וטיפס במעלה הדרך עד שמונה למנכ"ל בזק בינלאומי ולאחר מכן למנכ"ל בזק. גבאי התגלה כמנהל מוכשר והפך את שתי החברות הללו למצליחות ומשגשגות. תקופת ניהולו התאפיינה בשינויים בתרבות של שתי החברות, באמצעות קשר פתוח ובלתי אמצעי עם העובדים בכל הדרגים.
עם פרישתו מבזק היה גבאי אחד ממייסדי מפלגת כולנו, מונה לשר להגנת הסביבה והיה המתנגד היחיד בממשלה למתווה הגז. הוא התפטר מתפקידו כשר עקב מינויו של ליברמן לשר הביטחון והחליט להתמודד על ראשות מפלגת העבודה. תוך חצי שנה עשה היסטוריה והפך מאדם אלמוני ליו"ר המפלגה, כאשר הוא סוחף אחריו את מרבית מִתפקדי העבודה.
גבאי חושף בספרו כיצד נראית הממשלה לאחר שנסגרת הדלת, את האינטרסים הזרים שמאחורי מתווה הגז, ואת יחסו ל"שֵד העדתי" ולפוליטיקת הזהויות. הוא פורס את תוכניתו להוזלת מחירי הדיור ויוקר המחייה, ומתחייב שימנה אך ורק אנשי מקצוע לכל תפקידי המפתח במדינה. זו הדרך שבה הוא רוצה להפוך את ישראל ל"מדינה הטובה ביותר בעולם," כדבריו, ומשוכנע בכל ליבו שמפלגת העבודה יכולה לנצח ולממש את החזון הזה.