המוסדות העיקריים של המשפט העברי (סט א'-ב')

שנת 1936, עוד בהיות הרב ד"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג הרב הראשי לאירלנד החופשית, ראה אור הכרך הראשון של סדרת הספרים המוסדות העיקריים של המשפט העברי. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1939, כשהרב הרצוג מכהן כבר כרבה הראשי של ארץ ישראל, ראה אור הכרך השני. סדרת ספרים זו, שמלכתחילה תוכננה לכלול חמישה כרכים, נכתבה כדי "להעניק לסטודנט המצוי למשפטים מושג בסיסי על המבנה המשוכלל, המסיבי והמתנשא לגובה רב של המשפט העברי". בפועל, הציגו שני הכרכים שראו אור את דרכי החשיבה והיצירה ההלכתית בחלק של קניינים וחיובים בדיני הממונות.

 

בשני הכרכים – דיני קניינים ודיני חיובים – מצויה מזיגה בלתי-רגילה של פיצול וכינוס, של אנליזה נוקבת היורדת לפרטי הפרטים יחד עם סינתזה ועלייה אל הספירה העליונה של המושגים המופשטים. על סגולות אלה הוסיף המחבר נופך משלו: סגנון מדעי ושיטתיות תוך השוואת דיני ישראל עם משפטי העמים. לשם כך עמדה לו למחבר השכלתו הרחבה במשפט הרומי ובמשפט האנגלי, וגם חושו הלשוני המפותח ושליטתו במכמני השפה העברית ובלשונות שמיות וקלאסיות.

 

מהדורה זו בתרגומו של ד"ר משה הרשקוביץ צריכה לשמש את כל העוסקים בעולם המשפט, הן העברי והן הכללי, וכמובן את לומדי המסורת ומורשת ישראל.