טוב לו ושמח והמלך הרותח

" אוף , למה אני לא נרדם? " חושב מלך עצבוניה ומתהפך במיטתו.

"אני מדאג. "אני? מדאג? מה פתאום? מלך כמוני
- אין סיבה שיהיה מדאג.הרי יש לי הכל. הכל! "

הדאגה של מלך עצבוניה ממש מדאיגה אותו. " אני יודע ממה אני מדאג " צועק המלך וקופץ ממטתו כאלו הכיש אותו נחש.

" אני מדאג מכך שאולי יש בממלכה מישהו שמדאג פחות ממני. אולי יש מישהו שמרשה לעצמו לחייך חיוך גדול משלי. חצפה שכזאת ! אני אראה להם מה זה! "

המלך מתחפש לאיש פשוט ויוצא לסיור לילי בממלכה. מכל הבתים הוא שומע קולות של צער ואנחה.אבל רגע לפני שהוא חוזר לארמונו, רגוע ושלו, קולטת אזנו לפתע פתאם צליל עדין וקסום של כנור.

” מה זה? מה הם הקולות האלה " ? נבהל המלך. " קולות נעימים שכאלה. אצלי? בממלכת עצבוניה?"