חלומה של נורה

"נורה הייתה נאה ויפה, ובכל העדרים, לא כאן ולא בשום מקום, אין יפה כמו נורה..."

חלומה של נורה הוא מסע היסטורי שאין כדוגמתו בעקבות בדואית יפהפייה משבט עַרַבּ אל־מַוַאסִי, שאחד מפלגיו שכן בגליל העליון עד סתיו 1948. בהגיע המלחמה לפתח אוהלה נמלטה נורה ועמה בני שבטה, ואיש מהם לא שב. זהו סיפורה וסיפור היחסים שנרקמו בין אנשי השבט ובין איכרים מהכפר הנוצרי פסוטה, שנותר על מכונו. הספר מבוסס על זיכרונות פלאחים ונוודים למחצה, שדמויות אותם בדואים שגלו מהארץ ומקצת עלילותיהם לא נשתכחו מלִבם. במסכת הזיכרונות הנפרשת לאטה בספר עובר כחוט השני סיפורה של נורה, שדבר יופייה ושנינותה לא מש מזיכרונם של שכניה משכבר הימים. סביב דמותה המסתורית נטווה דיוקן בני שבטה כאריג של סיפורים על ימים כתיקונם וימי חג ומועד, גילויי ידידות והבטחות אהבה, עלילות רצח ותחבולות נקמה.

מחקר זה אינו תרגיל תמים בהיסטוריה שבעל פה, אלא דוגמה עשויה בשקידה, המראָה מה רב כוחה של היסטוריה שחומריה הם זיכרונות ומגלָה בלא חשש את חולשותיה. מבעד למסך השנים והשכחה עולים בחלומה של נורה צלילים רחוקים, שברי דברים וקטעי סיפורים, שרידים יחידים במינם לעולמם של בני אדם שלא הותירו אחריהם תיבות מסמכים ולא הטביעו חותם על גבי הנוף. כשברי כד עתיק לוקטו רסיסי זיכרונות אלה והודבקו יחדיו ועתה הם מרכיבים תמונת דיוקן קיבוצי, שחרף כל פגמיה מחיָה להפליא פיסת חיים ערביים שלא נותר להם כל זכר. היסטוריה זו מעוצבת בספר כעלילה בלשית, כחקירה סוציולוגית וכהרפתקה אנתרופולוגית, אך בסופו של דבר מתדפק הסיפור ' סיפורה של נורה ועלילות בני שבטה ' על שערי היסטוריה זו ומתמזג בה, ובעצמותיה היבשות מפיח רוח חיים.

ד"ר קובי פלד הוא אדריכל והיסטוריון, איש אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, העוסק בחקר החברה הערבית הפלסטינית בישראל. ספריו הקודמים: ארכיטקטורה של זיכרון קיבוצי: זיכרון מרד גטו ורשה בקיבוץ יד מרדכי (2008); ארכיטקסטורה: הבית הערבי כטקסט חברתי (2012).