שירה! שירה! שירה!

שירה! שירה! שירה! ספרו הפרוע והתמוה של פיטר דיוויס, הוא מספרי השירה המצחיקים ביותר שנכתבו בז'אנר שנודע לשמצה ברצינותו העגמומית.

דיוויס, המשורר הארס-פתטי הראשון, כבר זכה למעמד של קאלט בסצנת השירה האמריקנית העכשווית. את ספרו זה, השני במספר, אפשר לקרוא כיחידה אחת המורכבת מעשרות הקדמות לשירים. דיוויס בסך הכל רוצה לכתוב שיר טוב, אבל אחוז חרדת ביצוע הוא נע ממאניה לדפרסיה, מהתפרסות למגלומניה, ומתחנן לאהבת הקורא, להערכת המבקר ולמשרת מרצה מן המניין. תחינתו של פיטר דיוויס נגעה ללבנו, ועל כן החלטנו להביא את שירה! שירה! שירה! גם לקורא העברי, בתרגומו של עודד כרמלי.

---------------------------

שיר שמתייחס לקוראים ממדינות אחרות

אני לא יודע באיזה אופן, אבל אני מאמין שהשיר הזה רלוונטי לך ולמדינתך. למרות שאני עצמי מארצות הברית, השיר שלי הוא לא שיר אמריקני. בעצם אני חושב שמבחינות רבות הוא שיר אנטי-אמריקני. לא ממש בשני המשפטים הראשונים שלו, וגם לא במשפט הזה, אבל אני חושב שהמשפט השלישי מוכיח את זה יפה.