ירושלים עיר ועם (עברית)

אריאל, יפה נוף, עיר של זהב, עיר ואם, עיר השלום, עיר האלוהים, ציון - אלה הם רק כמה משבעים שמותיה של ירושלים במקורותינו. שבעים שמות ושלושת אלפי שנים מאז היתה ירושלים לבירת ישראל, בימי דוד המלך ועד ימינו אלה. כל מאה וסיפורה, כל דור ומאורעותיו. ימי גאות והצלחה וימי כשלון וחורבן. כאלף שנים עמדו על כנם בית - המקדש הראשון ובית - המקדש השני בירושלים, וזה קרוב לאלפיים שנה שהעם מתרפק על זכרם ועל ימי תפארתה של ירושלים. בדורות האחרונים שבה העיר והיתה לבירת העם היהודי אשר שב לארצו. המבוא לספר - שנכתב בידי שופט בית - המשפט העליון פרופ' מנחם אלון - ושלושה - עשר פרקי הספר שכתב ד"ר מרדכי נאור בסיוע חוקרי יד יצחק בן - צבי, מביאים את סיפורה של ירושלים: ימי בית ראשון ובית שני: ירושלים שלאחר החורבן, כשהוסב שמה לאיליה קפיטולינה: העיר הביזנטית והמוסלמית: ירושלים של הצלבנים, עד שנפלה בידי הממלוכים: ירושלים תחת שלטון העות'מאנים, שנמשך כארבע מאות שנה, עד תחילתה של המאה העשרים: ובמאה שלנו - שלטון המנדט הבריטי, ימי מלחמת העצמאות, ירושלים הקרועה במשך תשע - עשרה שנה בין ישראל לירדן, מלחמת ששת הימים, וירושלים המאוחדת - על התפתחותה המזורזת, התרחבותה ובעיותיה - מאז תשכ"ז ועד סמוך לסופה של המאה העשרים. זהו בעיקר סיפורה של ירושלים היהודית והיהודים בירושלים, שכן - כפי שאמר דוד בן - גוריון - "אין אף עיר בעולם, אפילו לא אתונה ורומא, שמילאה זמן כה רב תפקיד כה גדול בחיי עם, כאשר מילאה ירושלים בחיי העם היהודי". וכל זאת מבלי להמעיט בערכם של התקופות, השליטים והחיים הלא - יהודיים בעיר. זוהי גם האפופיאה של כמיהת העם היהודי לעירו הנצחית - במקרא, במשנה ובתלמוד, במדרש ובאגדה, בתפילה ובפיוט, בספרות ובשירה. אף בקצה תבל נהה לבם של היהודים אחרי ירושלים דור אחר דור עד שזכו לשוב לירושלים, לבנותה ולעשותה לבירתם. בעמודי הספר, על פרקיו, מאות תצלומיו, מפותיו ואיוריו שלובות זו בזו לבלי הפרד ירושלים של מעלה וירושלים של מטה.