להישאר ער זה כמעט כמו למות

באחד מן הימים, בתחילת שנות ה־90, ישב דוד טובי ב"מעיין הבירה", בית מרזח נודע בעיר התחתית של חיפה, שאותו נהג לפקוד מפעם לפעם ושם גם יצר כמה משיריו בשפה האנגלית. ממקום מושבו הבחין בנתן זך אשר הגיע למקום בחברת אישה. טובי הוציא מכיס חולצתו שיר שכתב ומסר אותו לבת־לווייתו של זך. זך קרא את השיר והתרשם ממנו עמוקות. בין השניים נוצרה חברוּת וזך שנחשף אחר כך לשירים נוספים של טובי, ביקש לתרגמם לעברית ולהוציאם לאור. אכן, ב־1995 יצא לאור קובץ הנה ובו 13 שירים של טובי.

שירים אלו היו היחידים שדוד טובי פרסם בחייו (2009-1936). הן חשפו לראשונה בפני קהל הקוראים את קיומו של משורר שכתב שירה נדירה באיכותה בשפה האנגלית. קובץ הנה ייצג שבריר מן היבול הספרותי המבורך – כ־750 שירים, שטובי כתב במשך כ־30 שנה. במהלך העשור האחרון החלו שיריו להתרגם ועד כה התפרסמו שני ספרי שירה: כותב השירים (קשב לשירה, 2016); ואדם זקן עוטה מסכת אצילות (הקיבוץ המאוחד, 2019).