המיתוס של השיבה הנצחית - ארכיטיפים וחזרה

הספר שלפנינו יכול היה להיקרא “מבוא לפילוסופיה של ההיסטוריה”. זוהי למעשה מהות החיבור הזה: הוא בוחן את תפיסות היסוד של החברות הארכאיות בעניין ההיסטוריה והמיתוסים הקשורים בה. אליאדה התרשם במיוחד, בעת המחקר של חברות מסורתיות אלה, מהדחייה המוחלטת שלהן את הזמן הקונקרטי וההיסטורי מהנוסטלגיה שלהן לשיבה מחזורית אל זמן הראשית המיתי.

מירצ’ה אליאדה, אחד מגדולי חוקרי הדתות במאה העשרים, נולד וגדל בבוקרשט. בין השנים 1930 ' 1932 שהה בהודו והתמחה במיסטיקה הודית, דבר שעיצב במידה רבה את תפיסת עולמו ואת דרכו המדעית. הוא לימד באוניברסיטת בוקרשט, ולאחר מכן בפריס ובשיקאגו עד מותו ב-1968.

אליאדה חיבר חיבורים רבים שבהם הציע תפיסה מקפת של מהות הדתות והתפתחותן. חיבוריו זכו לתפוצה רבה ביותר, תורגמו ללשונות רבות והקנו לו מוניטין. הספר הפך לחיבור המפורסם ובעל ההשפעה הגדולה ביותר שלו.

לספר נוספה אחרית דבר מאת הפרופסור משה אידל.