ליקום אין אופוזיציה

מֵאַחַר שֶׁנִּטָּמַע בַּיְּקוּם
בְּהֶכְרֵחַ נִתְעַלֶּה לְיָרֵחַ
מֵאַחַר שֶׁנִּטָּמַע בַּיְּקוּם
שׁוּם הֱשֶּג לא יִתגַּלֶה
הַכְּלוּם יְנַצֵּחַ

(מתוך "הִתְרַחֲבוּת הַסִּפּוּרִים")

"ליקום אין אופוזיציה", מחזור שיריו השני של עודד כרמלי, הינו מחזור פטליסטי הקובע כי ימי עושר המידע ושפע ההבעה הם בעצם ימים של שתיקה הולכת ומחמירה עבור כל אחד מאיתנו.
שיריו ה"ריבועיים" של עודד כרמלי מציגים כיצד השתנו יחסי הגומלין בין הפרט לזולת: הפרט מתוודע ליותר ויותר דעות, רגשות והתנהגויות של זולתו, בשעה שיכולת הביטוי שלו את עצמו נותרת ללא שינוי, והתוצאה היא השתלטות השיחה השטוחה – שפתם של המשטרים הפרלמנטריים, של הסוקרים והפרסומאים – גם על יחסינו האישיים ביותר, ואפילו על מחשבותינו.
מול אלה מציב עודד כרמלי את הלא-כלום: את הבשר, המוות והיקום. בעצם רצוננו להבין את הזולת ולהיות מובנים על ידו, אנחנו מהווים אופוזיציה לרוב הדומם והמוחץ – אך בפטפוטינו אנו מתפזרים, נטמעים ונכנעים לו.

עודד כרמלי, יליד 1985, הוא זוכה פרס "שירה על הדרך" לשנת 2008. הוא ערך את כתב העת "כתם" ואת מיזם התיקיות החד-פעמי "02010". משמש כחבר מערכת כתב העת "עכשיו". ב-2007 פרסם את מחזור השירים "עורשלד" (הוצאת "עכשיו"), וב-2009 את רומן הביכורים "כלכלת בית" (הוצאת "כתר"). שיריו ורשימותיו פורסמו בכל העיתונים היומיים וכן במרבית כתבי העת בישראל. תרגומים לשיריו פורסמו בכתבי העת האמריקאיים "L.A. Review" ו"Presentense", ובמגזין הבריטי "Stand".