לאורה הצח של המציאות

"פשוט כך: אנשים 'מטעינים' אנשים אחרים באנרגיה מינית, או באהבה, וככה חיים להם ברצינות גמורה: עושים בשבילם דברים, משנים מסלולים בגללם, משתדלים מאוד, רבים ומתפשרים בכאב גדול, וגם עושים ילדים. גם את הילדים שלהם אנשים מטעינים באנרגיית החיים, אהבה. ואז, פתאום או לא פתאום או בתהליך שנראה פתאומי, הם מפסיקים להטעין את האובייקט הזה, הספציפי, שהטעינו אותו כל כך הרבה, והולכים להטעין אובייקט אחר, שגם לו יש קשר מסוים למה שהם רואים בו, אבל קשר אחר. פעם הם הטעינו מישהו באנרגיה כתוצאה מהעובדה שהוא נראה להם יפה, ועכשיו הם מטעינים מישהו שנראה להם חכם, כי ככה הם השתנו."