כמו נוצה ברוח

..."נכנסתי לארץ הענקים והאגדות. הענקים היו בכל מקום: מסבירי פנים, רגועים, זקנים .

ומלאי הבעה של זמן ואקלים שהותירו בהם את חותמם. באחת יכולתי להבין מדוע האינדיאנים קוראים לאבנים - אבנים-אנשים. האבנים, ספרי ההיסטוריה של האנושות, נוצרות את כול הידע. חבורות-חבורות, עמדו שם אבנים-אנשים, נישאים לגבהים מדהימים ושוחחו ביניהם.

הרוח שמעה את שיחם, את סיפורי הדורות מאז תחילת הימים. 

רק האבנים זוכרות את קולם של הילידים האינדיאנים, שחיו פה בשלווה ובהרמוניה עם הטבע.."

בגיל 51, יצאה רחל דובדבן, למסע מרתק שהפגיש אותה עם התרבות האינדיאנית בארצות הברית. בגילוי לב היא חושפת את מסע חייה.

רחל דובדבן (דובדבני) ילדים 1950, הר-הכרמל, חיפה. מחנכת, מורה, אישה דעתנית וסקרנית. היא עוסקת בתחומים מגוונים: הוראה, גננות ונוי וגננות ילדים, דיג ובעלי חיים. מסעה לארצות הברית בעקבות התרבות האינדיאנית נועד להבין, ללמוד, לראות, לחוש ולדעת בהווית חייהם: לגעת פנימה והחוצה בדרכה שלה, בנפשה ובחייה.