החקיין

מארק הוא צעיר בריטי שניחן בכישרון נדיר לחיקוי סגנון כתיבתם של ענקי ספרות דוגמת דיקנס, המינגוויי, גרהם גרין וג'יי-די סלינג'ר. המבוגרים סביבו מתקשים לעכל את הכישרון המוזר שלו, והוא עצמו חולם להיות סופר, אבל לא מצליח ליצור ולו טקסט מקורי אחד משלו.
בגיל 17, עם תום לימודיו, הוא נוסע לפריז לחופשה בת שנה, מתאהב בצעירה מסתורית ומציג בפניה זיוף פרי עטו כסיפור "אבוד" של המינגוויי שנמצא במקרה. מה שמתחיל כטעות תמימה של צעיר מאוהב הופך במהרה לפרשייה שמגיעה אל כותרות העיתונים. תעוזתו של מארק גוברת: לאחר שהוא שב למולדתו ומתחיל לעבוד לצדו של עורך כתב-עת ספרותי נשכח - הוא מחליט לנצל את כישרונו כדי להחזיר לכתב-העת את יוקרתו, ויוצר עוד ועוד זיופים ספרותיים שמחוללים סערה ומסבכים אותו יותר ויותר, עד לפתרון המפתיע.

דייוויד בלבין הוא מספר נפלא שיודע איך לספר סיפור כמו פעם, בפשטות שובת לב ובלי להישען על התפלפלויות מילוליות. במסווה של רומן חניכה, " החקיין" הוא סיפור על אהבת ספרות, על תשוקת יצירה, ועל המחיר הגבוה שלעתים צריך לשלם למען הגשמתן. ההומור והמתח העלילתי, בשילוב תמימותו של המספר, יוצרים מעשייה סוחפת שאי אפשר להפסיק לקרוא. "החקיין" הוא גם סיפור שנון על דמויותיה הצבעוניות של סצנת הספרות העולמית: על אנשים צבועים ומנופחים שאוהבים לנפנף בשמות ספרותיים, ועל אוהבי ספר אמיתיים שמוכנים למתוח את גבולות המוסר למען אהבתם. זהו גם סיפור שמעלה שאלות על מקורות הכתיבה ועל הגבול הדק שבין אותנטי למזויף.