הילדים שומרים עלינו

"הילדים שומרים עלינו" הוא פנינה ספרותית. במרכזו סיפור חניכה שנפרש על פני שתים־עשרה שנים והתרחש בלבה הפועם של תל אביב. המחברת, שהיתה בסוף שנות התשעים סופרת ילדים בתחילת דרכה, שכרה דירה בבניין הצופה לגן מאיר. את הדירה השכירו לה שתי אחיות, שנולדו, גדלו וגרו באותה קומה: המתרגמת האגדית נילי מירסקי והעורכת המבריקה ימפה בולסלבסקי. השלוש נהפכו למשפחה, והקומה נהפכה לבית. החיים בקומה התרחשו בעיקר בלילות. הם היו רוויים באלכוהול וסיגריות, גדושים בדגים מלוחים, גבינות ושוקולד, וסוערים משיחות על סופרים רוסים שמתו מזמן, אהבות גדולות מהחיים ואכזריותה של הילדות.

בעברית סוחפת, רוויַת הומור וגעגוע, שם־טוב מתבוננת בעצמה ובשתי הנשים שטיפחו וגידלו אותה ותוהה על מקומם של ילדים וילדוֹת – ממשיים ובדיוניים – בחייה. לממואר מצורפים סיפורים קצרים שכתבה שם-טוב, בחסותן של האחיות, בעריכתה של ימפה בולסלבסקי, וזהו פרסום ראשון שלהם.   

תמי שם־טוב, ילידת 1969, פירסמה יותר מעשרים ספרים לילדים ולנוער, רובם סיפורים ורומנים היסטוריים, שזיכו אותה בפרסים רבים, ובהם פרס ביאליק, פרס לאה גולדברג ופרס ראש הממשלה. היא מתגוררת בתל אביב עם שתי בנותיה. הילדים שומרים עלינו הוא ספרה הראשון למבוגרים.