{"title":"פילוסופיה קיומית","description":"\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eחקרו את שאלות החיים הגדולות עם ספרי פילוסופיה קיומית\u003c\/strong\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eאוסף ספרי הפילוסופיה הקיומית שלנו מזמין אתכם למסע מחשבתי עמוק אל תוך שאלות היסוד של הקיום האנושי - משמעות החיים, חירות הבחירה, אחריות אישית והתמודדות עם החרדה הקיומית.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eמה תמצאו באוסף:\u003c\/strong\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cul\u003e\n\u003cli\u003eיצירות מופת של הוגים קיומיים - סארטר, קאמי, קירקגור, היידגר ועוד\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eספרי עיון על חירות, אחריות ומשמעות\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eפילוסופיה של האבסורד והמרד\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eמחשבה פילוסופית על קיום אותנטי\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eטקסטים מתורגמים ומחקרים בעברית\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ul\u003e\n\u003cp\u003eהספרים באוסף זה מתאימים לסטודנטים לפילוסופיה, חובבי מחשבה פילוסופית וכל המחפשים תשובות לשאלות הקיומיות המהותיות ביותר.\u003c\/p\u003e","products":[{"product_id":"3625561","title":"איזה מין יצורים אנחנו?","description":"\u003cp\u003eהשאלה הכללית שאני מבקש לעסוק בה בספר הזה היא עתיקת יומין: איזה מין יצורים אנחנו? אני לא שוגה באשליות שיש ביכולתי לספק תשובה הולמת לשאלה הזאת, אבל נראה לי סביר להניח שלכל הפחות בתחומים מסוימים, ובמיוחד ביחס לטבע הקוֹגניטיבי שלנו, ישנן תובנות מעניינות ומשמעותיות, חלקן חדשות, שבעזרתן נוכל לסלק כמה מן המכשולים המקשים על הרחבת החקירה המדעית, לרבות כמה דוקטרינות רוֹוחוֹת, שרגליהן ניצבות על קרקע הרבה פחות מוצקה מכפי שמקובל לחשוב.\u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003eאני אבחן שלוש שאלות ספציפיות, כל אחת מהן סבוכה מקודמתה: מה היא שפה? מָהם גבולות ההבנה האנושית (אם יש כאלה)? ומהו הטוב המשותף שאליו עלינו לחתור?\u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003e \u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003eמעטים ההוגים בני זמננו שיאה להם התואר הכפול מדען-פילוסוף, ונדמה שנועם חומסקי הוא הנציג הבולט ביותר לשושלת הנכחדת הזאת, נציג שמזה שישה עשורים ויותר מתעקש על המקף המחבר-ולא-מפריד הזה, מתעקש לדון בעולם העובדות מתוך נקודת-מבט פילוסופית, ומתעקש להכפיף את הדיון הפילוסופי לעוּלן של העובדות הידועות. כך במדע וכך גם בפוליטיקה. החל מפירסומיו הראשונים, בסוף שנות ה-1950, מיקם חומסקי את עצמו באופן מודע על רצף אינטלקטואלי שראשיתו במהפכה המדעית של המאות 16'18 באירופה. וגם הספר שלפנינו, שנכתב בעשור התשיעי לחייו, נקרא כסידרה של פרקים בהיסטוריה האינטלקטואלית, עד שלא פעם קשה להבחין האם הדוֹבר הוא הפילוסוף דייוויד יוּם, הכימאי ג'וזף פְּריסטלי, או נועם חומסקי שמצטט אותם ומשכלל עוד ועוד את רעיונותיהם.\u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003e \u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003eעידן לנדו הוא פרופסור לבלשנות באוניברסיטת בן גוריון. הוא מתמחה בתחביר גֶנֶרָטיבי, ופירסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחום. בעברית ראה אור ספרו טיפּה אפלה בקליפה, ובו מסות על השפה ותעתועיה. הוא כותב ברשת בלוג פוליטי רדיקלי בשם \"לא למות טיפש\".\u003c\/p\u003e","brand":"נועם חומסקי","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":48738446835990,"sku":null,"price":78.4,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0864\/3277\/6470\/files\/1579001836_382.jpg?v=1719488746"},{"product_id":"3622630","title":"על החירות","description":"\u003cp\u003e\"אנשים רואים בגאונות דבר נאה אם היא מאפשרת לאדם לכתוב שיר מרגש, או לצייר תמונה. אך במובנה האמיתי, זה של המקוריות במחשבה ובמעשה, אף-על-פי שאיש אינו אומר שאין היא דבר הראוי להערצה, כמעט כולם חושבים בליבם שהם יכולים להסתדר היטב בלעדיה. למרבה הצער, זהו דבר טבעי מכדי שיעורר השתוממות. מקוריות היא הדבר האחד שאלו אשר שכלם אינו מקורי...אינם יכולים לראות כיצד היא יכולה לשרתם; איך יוכלו לראות? אילו יכלו לראות מה המקוריות מסוגלת לעשות בשבילם, לא הייתה זו מקוריות. השירות הראשון שצריכה המקוריות לעשות בשבילם הוא לפקוח את עיניהם. ובינתיים... יהיו נא אנשים אלה צנועים מספיק כדי להאמין שעדיין נשאר משהו שהיא מסוגלת להשיגו, ויהיו נא בטוחים בכך שיותר הם זקוקים למקוריות ככל שפחות הם מודעים לחסרונה \".קשה לראות היום דיון פוליטי שאינו מתחיל בעל החירות. זהו התרגום המלא הראשון של הספר לעברית. ג`ון סטיוארט מיל היה ההוגה הליברלי המשפיע ביותר במאה התשע - עשרה. על החירות יצר לאור בשנת 1859. מעט ספרי פילוסופיה זכו לתגובות כל-כך מיידיות של אהדה, ועוד יותר מכך של ביקורת ואף כעס. גם בתחילת המאה העשרים ואחת, דבריו של מיל הם המסמנים את קווי-התיחום של הליברליזם. כל הטוב, ועימו כל הראוי לביקורת, בדרך שבה אנו תופסים את היחס בין היחיד ובין המדינה הדמוקרטית כבר נמצא כאן. מיל פחד מפני המחנק שתביא הדמוקרטיה על היחיד, בעיקר על היחיד השונה, המיוחד. והוא חשב שמצא \"עיקרון אחד פשוט מאוד\" להסדיר את העניינים: הצידוק הבלעדי של החברה לפגוע בחירותו של הפרט הוא כדי להגן עלינו או על אחרים מפני נזק. ואולי אין העיקרון הזה \" פשוט מאוד \" ? ואולי לא \" אחד \" ?\u003c\/p\u003e","brand":"ג'ון סטיוארט מיל","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":48738817179926,"sku":null,"price":78.4,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0864\/3277\/6470\/files\/1445335282_981.jpg?v=1719491574"},{"product_id":"3621961","title":"וידויים","description":"\u003cp\u003e\"איחרתי לאהוב אותך, יופי כה עתיק וכה חדש, איחרתי לאהוב אותך. ראה, אתה היית בפנים ואני בחוץ, ושם חיפשתי אותך, מתנפל, מעוות, על הדברים היפים שיצרת. אתה היית איתי ואני לא הייתי איתך. הדברים שלא היו כלל לולא היו בך הרחיקו אותי ממך. קראת וצעקת והבקעת את חירשותי; זהרת והבהקת והנסת את עיוורוני; הדפת ניחוח ואני שאפתיו אל קרבי ונפשי יצאה אליך; טעמתי אותך ואני רעב וצמא; נגעת בי ואני בוער מגעגוע אל שלומך, אלי.\"הוידויים הם מיצירות המופת הספרותיות והפילוסופיות של המערב. בשילוב נדיר של כוח רטורי ויכולת ניתוח פסיכולוגי ופילוסופי מתאר אוגוסטינוס (354-430) מסע רגשי ואינטלקטואלי מילדות לבגרות. דרכו מאי-נחת ומבוכה להשלמה עם עצמו ועם אלוהיו היא דרכו של כל אדם; מן הפרטי והאינטימי, טוען אוגוסטינוס, ניתו ללמוד על הכללי ועל המשותף לכול.ספר מרגש ומעורר מחשבה.\u003c\/p\u003e","brand":"אוגוסטינוס","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":48738822357270,"sku":null,"price":64.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0864\/3277\/6470\/files\/1445332843_987.jpg?v=1719491605"},{"product_id":"3621915","title":"המבנה של מהפכות מדעיות","description":"\u003cp\u003e\"כאשר היסטוריון של המדע בוחן את המחקר בעבר מנקודת-הראות של ההיסטוריוגרפיה בת זמננו, הוא עשוי להתפתות ולהכריז כי בשעה שמשתנות פרדיגמות, משתנה איתן גם העולם עצמו... כאילו פתאום נעקרה הקהילייה המקצועית אל כוכב-לכת אחר, שבו עצמים מוּכּרים נראים באור אחר, ואליהם מצטרפים גם כאלה שאינם מוכרים. שום דבר מסוג זה אינו קורה, כמובן: אין שום השתלה-מחדש גיאוגרפית; מחוץ למעבדה נמשכים בדרך כלל עסקי היומיום כמקודם. ועם זאת, שינויי פרדיגמה אכן גורמים לכך שמדענים יראו את העולם של עיסוק-המחקר שלהם אחרת. במידה שכל מגעם עם העולם הוא דרך מה שהם רואים ועושים, אנחנו עשויים לרצות לומר שאחרי מהפכה המדענים מגיבים על עולם אחר\". האומנם המדעים לא נבנים בדרך של הצטברות אלא מתקדמים דרך מהפכות? המבנה של מהפכות מדעיות יצא לאור לראשונה בשנת 1962, ומייד קרה משהו נדיר בפילוסופיה: הספר נהיה רב-מכר! כשיצאה לאור המהדורה המורחבת, ובה אחרית דבר מלאה הסתייגויות, הבהרות ותוספות, בשנת 1970, כבר היה המבנה ספר יסוד בלימודי מחלקות רבות באוניברסיטאות,ולא בפילוסופיה ובהיסטוריה של המדע בלבד. באיזה תחום לא מדברים על \"מהפכות\", על \"פרדיגמות\"? המושגים שאותם הנהיג קון מוטמעים היום ברשת הפרושׂה על- פני הדיון בכל תחומי התרבות. יהודה מלצר היה מרצה לפילוסופיה, והיום הוא העורך הראשי של ספרי עליית הגג. בין תרגומיו, חשכה נראית מאת ויליאם סטיירון. זכה בעיטור האנס כריסטיאן אנדרסן לתרגום ספרי מופת לילדים.\u003c\/p\u003e","brand":"תומאס ס. קון","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":48738822390038,"sku":null,"price":89.6,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0864\/3277\/6470\/files\/1445335400_747.jpg?v=1719491604"},{"product_id":"3621501","title":"חייו ומותו של סוקרטס","description":"\u003cp\u003eאותיפרון * נאום ההגנה של סוקרטס קריטון * פיידון (תמונת הסיום)\"אם המוות הוא כמו טיול מכאן למקום אחר, ומה שמספרים הוא אמת, שאכן אם נמצאים כל המתים - איזו ברכה גדולה יותר מזו יכולה להיות. רבותי השופטים? שהרי אם אדם המגיע לשאול, לאחר שנפטר מאותם אנשים כאן המכנים את עצמם שופטים, ימצא את מי שהם באמת שופטים… אשר בחייהם היו צדיקים - האם יהיה זה טיול קל-ערך כל-כך? כמה מוכן כל אחד מכם לשלם כדי להסתופף בחברתם?… אני כשלעצמי מוכן למות בוקר וערב אם הסיפורים האלה אמיתיים! בילוי נפלא צפוי לי שם אם אפגוש… כל איש מן הקדמונים שמצא את מותו כתוצאה מפסק-דין לא צודק, ונשווה חוויות… אבל החשוב מכול יהיה להעביר את זמני שם בבחינת האנשים ובחקירתם, כמו כאן, מי מהם חכם, ומי חושב שהוא חכם אבל אינו חכם…\"אותיפרון, נאום ההגנה של סוקרטס, קריטון, ותמונת הסיום מתוך פיידון - החיבורים היוצרים את הסיפור שקראנו לו חייו ומותו של סוקרטס, הם ללא ספק החטיבה המובהקת הראשונה מתוך המפעל העצום הנקרא כל כתבי אפלטון. לא יהיה זה מוגזם לשער כי זוהי גם ההתחלה של כל לימוד פילוסופיה בתרבות המערב. וכמה מודרני היה הסופר הגדול הזה, אפלטון הפילוסוף! לאחר כחצי מאה, מוצג סוקרטס מחדש בפני הקורא העברי, והנה הוא שואל, מסביר, ובקיצור - מנהל שיחה.\u003c\/p\u003e","brand":"אפלטון","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":48738824421654,"sku":null,"price":78.4,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0864\/3277\/6470\/files\/1445334470_152.jpg?v=1719491620"},{"product_id":"3621364","title":"הגיונות על הפילוסופיה הראשונית","description":"\u003cp\u003e\"אבל מה אני, אם כן? דבר חושב. ומהו דבר חושב? זהו דבר שמטיל ספק, שטוען, ששולל, שרוצה, שאינו רוצה, שמדמיין לעיתים, שחש. אין ספק כי אם אכן שייכים כל הדברים הללו לטבעי, כלל אין זה מעט. ומדוע זה לא ישתייכו לו? וכי לא אני הוא המטיל ספק כמעט בכול, ויחד-עם-זאת מבין ותופס דברים מסוימים, המאשר וטוען כי אך ורק דברים אלה אמיתיים, ושולל את כל הדברים האחרים, הרוצה ומתאווה לדעת עליהם יותר ואינו רוצה ללכת שולל, המדמיין דברים רבים, לעיתים אף למרות רצוני, והמרגיש דברים רבים, כאילו באמצעות תיווך של החושים ושל איברי הגוף?\"אם ישאל השואל, מהו הספר שפתח את העידן של הפילוסופיה החדשה, אין מחלוקת ביחס לתשובה: הגיונות על הפילוסופיה הראשונית מאת רנה דקארט. בשלוש מאות וחמישים שנה מתמודדת התרבות המערבית עם המורשת הזאת: איך להתנגד לדקארט? איך ובמה להסכים עימו? לאחר יותר משבעים שנה, מתורגמים ההגיונות מחדש, ובספר העברי בא לידי ביטוי גם כשרונו הלשוני של דקארט אמן הכתיבה. למהדורה חדשה זאת נוספת אחרית-דבר ובה, לראשונה בעברית, דיון מפורט בהשגות שהועלו נגד דקארט ובתגובותיו להן.\u003c\/p\u003e","brand":"רנה דקארט","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":48738825371926,"sku":null,"price":59.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0864\/3277\/6470\/files\/1445333180_724.jpg?v=1719491626"},{"product_id":"3622853","title":"חוק, חירות ומוסר","description":"\u003cp\u003e\"...קל עד להחריד להאמין, כי נאמנות לעקרונות דמוקרטיים גוררת קבלה של מה שאפשר לכנותו פופוליזם מוסרי: ההשקפה שעל-פיה הרוב יש לו זכות מוסרית להכתיב כיצד כולם צריכים לחיות. זוהי אי-הבנה של הדמוקרטיה, אי-הבנה המוסיפה לאיים על חירות הפרט... הטעות העיקרית היא שאין מבחינים בין העיקרון הקביל, כי מוטב להפקיד את הכוח הפוליטי בידי הרוב, ובין הטענה הלא-קבילה, כי מה שהרוב עושה בכוח הזה הוא מעבר לביקורת ולעולם אין להתנגד לו. מי שאיננו מקבל את העיקרון הראשון לא יוכל להיות דמוקרט, אבל שום דמוקרט אינו חייב לקבל את השנייה\". האם יש להתיר קיום יחסי מין הומוסקסואליים בין מבוגרים בהסכמה הדדית וברשות הפרט? האם יש להתיר זנות בנסיבות ובהגבלות דומות? או שמא שאלות מן הסוג הזה אינן כלל עסקו של החוק, כל זמן שלא מדובר בגרימת נזק לזולת או בניצולו? דרך העיסוק בשאלות נוקבות אלה חותר פרופ' הרברט הארט, מי שהיה הפילוסוף-של-המשפט הגדול במאה העשרים, לתת תשובותלשאלות הכלליות יותר הקשורות במטרות החקיקה הפלילית, ובמיוחד: האם מותר למדינה לאכוף על אזרחיה חוקים שכל מטרתם לשמר כללי מוסר הנוהגים בה? הארט הוא ממשיכו המובהק של ג'ון סטיוארט מיל במאה העשרים, והספר רב-ההשפעה הזה הוא דוגמה מופתית למה שפילוסופיה במיטבה מסוגלת לעשות: שינויים של ממש לא רק בחשיבה אלא גם בחקיקה ובשיפוט.\u003c\/p\u003e","brand":"ה.ל.א. הארט","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":48738925183254,"sku":null,"price":78.4,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0864\/3277\/6470\/files\/1445333732_737.jpg?v=1719492188"},{"product_id":"3622466","title":"מנון, לכס","description":"\u003cp\u003eסוקרטס: האם אתה טוען שהמידה הטובה היא היכולת להשיג דברים טובים?\u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003eמֶנוֹן: כן.\u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003eסוקרטס: ודברים טובים הם דברים כמו בריאות ועושר?\u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003eמנון: כן, וגם צבירת זהב וכסף, ואותות-כבוד שונים ותפקידי שלטון במדינה.\u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003eסוקרטס: ואין דברים טובים אחרים מלבד דברים כאלה?\u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003eמנון: אין; אני מתכוון לכל הדברים מן הסוג הזה.\u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003e[...]\u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003eסוקרטס: רציתי ללמוד ממך [...] לא רק על האמיצים במלחמה אלא גם על האמיצים לנוכח סכנות בים, ועל כל מי שעומדים באומץ מול מחלות ועוני או עניינים מדיניים; ועוד, לא רק על מי שעומדים באומץ בכאבים או בפחדים אלא גם על מי שמיומנים בלחימה בתאווֹת ובהנאות, בין שהם נשארים ובין שהם בורחים. הרי יש בוודאי אנשים אמיצים גם בדברים כאלה - לא, לָכֶס?\u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003e \u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003eהאם לדעת מהו אומץ לב ולדעת מהו אורך האלכסון של ריבוע הם ביטויים של אותו סוג ידיעה? סוקרטס, שלא השאיר לנו דבר כתוב, הוא הגיבור של רוב הדיאלוגים שכתב תלמידו הגאוני אפלטון ' הוא המשוחח, השואל, המלמד-מיילד, המרגיז, המצטנע: הוא, שהיה אמיץ בקרב, הוא גומר את השיחה בלָכֶס באמירה שאין הוא יודע מהי המידה הטובה הזאת, אומץ? והנה, במֶנוֹן כבר ברור: הסגנון עדיין סוקרטי, המבטא קצת פיתגוראי, אבל הכיוון אפלטוני. והכיוון הזה טעון בתזה מרעישה: לדעת פירושו להיזכר בידיעה שיש לנו מן הזמן שקדם ללידתנו. כך בגיאומטריה. וכך בידיעה המוסרית? ובהתנהגות המוסרית?\u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003eלכס הוא הדיאלוג הראשון שבו אפלטון לא מתאר לנו את הדרמה של חיי סוקרטס ומותו.\u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003eמנון הוא הדיאלוג המובהק שבו אפלטון מציג את שיטת המיילדוּת של סוקרטס, ובו הוא כבר מפזר זרעים של רעיונות פילוסופיים שיעסיקו אותו כל חייו. והם יעסיקו את הפילוסופיה המערבית לדורותיה.\u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003e \u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003e \u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003eשמעון בוזגלו הוא משורר ומתרגם. נוסף לשני תרגומיו הקודמים מכתבי אפלטון בסידרת \"פילוסופיה\" (חייו ומותו של סוקרטס: אֶוּתיפרון, נאום ההגנה של סוקרטס וקְריטוֹן, וכן פַיידוֹן), תירגם בין השאר את המחזות אנטיגונה, אדיפוס המלך ומדיאה, ואת מבחר השירה הלירית היוונית שַׁד לילה שחור ' כולם בהוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים.\u003c\/p\u003e","brand":"אפלטון","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":48738933014806,"sku":null,"price":78.4,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0864\/3277\/6470\/files\/1445335992_333.jpg?v=1719492248"},{"product_id":"3622144","title":"הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות","description":"\u003cp\u003e\"אי-אפשר להעלות על הדעת דבר כלשהו בעולם, ואכן אף לא מחוצה לו, שיכול להיחשב לטוב ללא כל סייג, חוץ מרצון טוב. שׂכל, שנינות, כוח שיפוט ושאר כישרונות הרוח, ויהיו שמותיהם אשר יהיו, או אומץ-לב, החלטיות, ודבקות בתוכניות... - כולם טובים ורצויים בלי ספק מבחינות רבות. עם זה, הם גם עלולים להיעשות לרעים ולמזיקים ביותר, אם הרצון שעליו להשתמש במתנות אלה שהטבע מעניק... אינו טוב. כך הדבר גם במה שנוגע למתנות המזל. עוצמה, עושר, כבוד, אפילו בריאות ואותה הרגשה כללית טובה ושׂביעות הרצון ממצבנו הנכללות בשם אושר - כולם מביאים לידי אומץ-לב ומתוך כך לעיתים קרובות גם לידי גַבהוּת-לב, אם לא קיים רצון טוב המתקן את השפעתם על הנפש,... ולא זו בלבד אלא שמשקיף תבוני ובלתי משוחד לעולם לא יוכל לשאוב הנאה למראה שִׂגשׂוּגוֹ הבלתי פוסק של יצור שאינו ניחן בשום סימן לרצון טהור וטוב, וכך נראה שהרצון הטוב הוא התנאי ההכרחי שבלעדיו אין האדם ראוי לאושר.\"\u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003e \u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003eכך נפתח חלקו הראשון של הספר שהוא מן הנערצים ומעוררי-המחלוקת שבתולדות הפילוסופיה. הנחת היסוד הזאת, על פרשנויותיה המגוּונת, היא ללא ספק אחת מתוך הקבוצה המצומצמת מאוד של יצירות מקוריות לחלוטין בתורת המוסר. האוּמנם הצליח קאנט להוכיח את ההצהרה המרוֹממת הזאת בטיעונים הסבוכים שגייס להוכחתה?\n\u003cbr\u003eהנה \"העיקרון העליון של המוסר\", שאותו גזר וניסח קאנט בדרך שאינה חדֵלה מלרגש (ולהטריד) דורות של קוראים בעוצמתה: \"פְּעל באופן כזה, שלעולם לא תתייחס אל האנושיות, הן זו שבך והן זו שבכל אדם אחר, כאל אמצעי בלבד, אלא תמיד ובאותו הזמן כאל תכלית.\" האם שיכנע אותנו קאנט בהכרחיותו של העיקרון הזה? בבלעדיותו? ומה פירושו?\n\u003cbr\u003eלאחר יותר משלושת רבעי מאה, מוגשת שוב לקורא העברי הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות בתרגום לעברית חדשה ועם תוספות.\u003c\/p\u003e\n\n\u003cp\u003eחנן אלשטיין הוא מתרגם ועורך ספרותי מגרמנית לעברית. בין השאר תירגם וערך מיצירותיהם של היינריך פון קלייסט, ולטר בנימין, ו.ג. זבאלד וארנסט גומבריך.\u003c\/p\u003e","brand":"עמנואל קאנט","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":48738936062230,"sku":null,"price":86.4,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0864\/3277\/6470\/files\/1444639315_918.jpg?v=1719492272"},{"product_id":"3622011","title":"פיידון","description":"\u003cp\u003e\"...לכן אין האדם צריך לחשוש לגורל נפשו, אם השליך מעליו בימי חייו את הנאות הגוף וקישוטיו כחפצים זרים המזיקים יותר משהם מועילים, והקדיש את עצמו להנאות הלימוד ולקישוט הנפש, לא בקישוט זר אלא בקישוטיה שלה: מתינות, צדק, אומץ, חירות, ואמת, וכך הוא ממתין למסע אל השאוֹל עד שיקרא לו יומו. כן, כל אחד ואחד מכם...יעשה את המסע הזה ביום מן הימים. ואילו אני, 'הנה יומי קורא לי עתה,' כמו שעשוי לומר שחקן בטרגדיה, וזהו בערך הזמן שבו אני צריך ללכת להתרחץ. נראה לי שמוטב לשתות את הרעל לאחר הרחצה, כדי שלא להטריח את הנשים בשטיפת הגופה\". יותר מכל דיאלוג אפלטוני אחר, פיידון מבשר בדרך של דרמה את המעבר מן הפילוסופיה של סוקרטס אל הפילוסופיה של התלמיד הענק עצמו, אפלטון. סיפור המסגרת של פיידון, ובו תיאור ספרותי נפלא של מות סוקרטס, מצניע את אפלטון הפילוסוף. כשסוקרטס מת, אפלטון הוא בשנות העשרים המאוחרות של חייו. וכאן לפני ציור המסע המיתולוגי המרהיב שעורכת הנפש בעולם שלאחר המוות, אנחנו מקבלים את גרעיני הזהב של כמה מן הרעיונות האפלטוניים המפורסמים: תורת-האידאות, תורת הלמידה-כהיזכרות, והתֶזה אשר לפיה האדם הוא הנפש, הנפש הנפרדת מן הגוף.את כל אחד מן הרעיונות הללו, אפלטון עצמו עוד יעמיד לביקורת בדיאלוגים הבאים. שמעון בוזגלו הוא משורר ומתרגם. ספר שיריו הראשון, ארם, יצא לאור בשנת 2000. ספרו השני, תל היסרליק, שיצא לאור בשנת 2002, זיכה אותו בפרס עמיחי לשירה. אישית לוחצת יצא לאור בשנת 2004. על תרגומו למחזה מדאה של אֶוּריפּידס זכה בפרס התרגום המצטיין לתיאטרון. בסידרה פילוסופיה יצאו לאור שני כרכים נוספים של דיאלוגים מאת אפלטון בתרגומו.\u003c\/p\u003e","brand":"אפלטון","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":48738993701142,"sku":null,"price":78.4,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0864\/3277\/6470\/files\/1445334986_286.jpg?v=1719492642"},{"product_id":"3622148","title":"צדק כהוגנות","description":"\u003cdiv class=\"read-more__parent\" data-max-height=\"270\"\u003e\n\u003cdiv class=\"single-tab__txt\"\u003e\n\u003cp\u003e\"השאלה של הוֹגנוּת מתעוררת כאשר אנשים חופשיים, שאין לאף אחד מהם שום סמכות על האחר, עוסקים בפעילות משותפת ובינם לבין עצמם קובעים... את הכללים המגדירים את הפעילות הזאת ומחליטים על החלוקה הראויה של יתרונות ומַטָלוֹת שבה... פעילות תירָאה בעיני המשתתפים הוגנת אם אף אחד מהם איננו מרגיש כי בכך שהוא משתתף בה הוא – או מישהו מן האחרים – מנוצל, או נאלץ להסכים לתביעות שאין הוא רואה אותן כלגיטימיות. טעות היא לחשוב כי חברה צודקת וטובה חייבת לדאוג לרמת חיים חומרית גבוהה. מה שבני-אדם רוצים היא עבודה שיש בה משמעות, תוך שיתוף-פעולה חופשי עם אחרים... כדי להשיג זאת אין צורך בעושר רב. לאמיתו של דבר, מעֵבר לנקודה מסוימת יש יותר סיכוי שהעושר יהיה מכשול של ממש: הפרעה חסרת-טעם, אם לא פיתוי להתפנקות ולריקנות.\"\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eבאמצע המאה העשרים לא היה זה נדיר לשמוע כי \"ברגע הזה, פילוסופיה פוליטית היא גוף מת.\" ישעיה ברלין הכריז באופן פחות מרעיש, אבל נחרץ: \"שום חיבור רב-השפעה בפילוסופיה פוליטית לא הופיע במאה העשרים.\"\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003eכל זה השתנה כאשר לאחר כחמש-עשרה שנים שבהן התפרסמה שורה של מאמרים מאת\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eג'ון רולס\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e\u003c\/strong\u003eעל הרעיון של \"צדק כהוגנות\", יצא לאור סוף-סוף הכרך המפואר תיאוריה של צדק (1971). ומאז, כדברי אחד מתלמידיו-מבקריו של רולס, \"פילוסופים פוליטיים חייבים עכשיו או לעבוד בתוך מסגרת התיאוריה של רולס או להסביר מדוע לא.\" בהצגה המחודשת מוגש לקורא העברי הסיכום, העדכון, והפיתוח האחרון של תיאוריית הצדק כהוגנות שכתב רולס (2002-1921) לפני מותו, פרי עמל של חצי מאה.\u003c\/p\u003e\n\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eדפי אגם-סגל\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003eהיא תלמידת תואר שני לפילוסופיה. צדק כהוגנות היא תרגומה השני הרואה אור בספרי עליית הגג. קדם לו\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eהכלב של הפילוסוף\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e(2001) מאת הפילוסוף האוסטרלי ריימונד גייטה.\u003c\/p\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003c\/div\u003e","brand":"ג'ון רולס","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":49675696865558,"sku":"","price":64.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0864\/3277\/6470\/files\/b753369c39284c9af25779f1df40c10e.jpg?v=1737629061"}],"url":"https:\/\/ybook.co.il\/collections\/%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%94-%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa.oembed","provider":"ידיעות ספרים שאוהבים","version":"1.0","type":"link"}